<h1>אמרכל — הלכ' איסור והיתר</h1>
<h2>דף כ:</h2>
אם נמצא דם על קשר החלבון ולא עבר חוץ לקשר כלל זורק הדם ואוכל הביצה ואם נתפשט מאותו דם חוץ לקשר על החלבון כל הביצה אסורה. נמצא על החלבון מותרת על החלמון אסורה ואם אחר שנתבשל נמצא דם ספק דרבנן לקולא.
<h2>דף כב.</h2>
הלב שנתבשל עם דמו סגי בקריעה ומוציא את דמו והלב מותר משום דשיע ואינו בולע בין מבפנים בין מבחוץ. והגאונים פירשו לב שנמצא בתוך התרנגול בין בצלי בין במבושל בין במחובר בין בתלוש זורק הלב והשאר מותר כדא' פ' כיצד צולין שאני לב דשיע ופיר"ת דווקא נצלה או נמלח עם דמו קורעו לאחר כך ומותר דמה שנבלע פולט ונופל לארץ אבל נתבשל בדם חללו הלב עצמו אסור והעוף מותר לפי שיש ס' כנגד דם הלב ואם הלב דבוק בחתיכה קטנה ונתנוהו לבשל עם שאר החתיכות צריך ס' כנגד אותה חתיכה ואם נתנה בקערות חמות אותה חתיכה שהלב דבוק אם אין בה ס' לבטל הדם אותה חתיכה אסורה ושאר החתיכות מותרות לפי שהאיסור הבלוע בחתיכה ממקום אחר אינו הולך מחתיכה לחתיכה כ"א ע"י רוטב והחתיכה הראשונה שהיא נעשית נבילה אינה אוסרת שאר החתיכות כי אינו יכול ללכת בשאר החתיכות, אך כשמנתחין החתיכות לקטנות כמו שעושין אפשטיד"א אותה חתיכה שהלב דבוק בה [אסורה] ואח"ך בא השמנונית ומוליך הדם שבחתיכה שהלב דבוק בה לכל החתיכות והרי אין בכולן לבטל החתיכה שנעשית נבלה ועוד השמנונית מטפטף מעט בתוך העיסה ונאסרו ב' או ג' חתיכות סמוך לאותה חתיכה שהלב דבוק בה וכשגדל השמנונית והלך בכל הפשטיד"ה ונגע בשאר החתיכות נאסרו כולם שהרי אין בכל הפשטידה לבטל (אלא) אלו הג' או ב' חתיכות וכן פי' רבי' ברוך ונהגינן כמו שפירש"י בתשובתו בפי' כבד שנמצא במוליאתא שקורין פשטיד"ה צריך ס' לבטלו ואם הוא דבק בחתיכה ואין בחתיכה ס' לבטל צריך שיהא ס' מן החתיכה ואם לא הכל אסור וכן בלב ונהגו לחתוך ערלת הלב שיצא הדם דרך החתך. [עה"ג רבי יעבץ לא מחלק בין דבוק לחתיכה שאין בה ס' והלב עצמו מסייע לבטל ע"כ].
